בעשור האחרון גוברים והולכים הקולות שמבשרים על החלפתנו ההדרגתית על-ידי מכונות. אלו לא רק קולות, אלא עובדות קיימות בשטח. רבות מעבודות הפקידות, גם אלו המסובכות לכאורה, נעשות כיום בלחיצת כפתור או שניים מהמחשב הביתי או מהטלפון החכם. לקוחות בסופר מעבירים את המוצרים בקופה באופן עצמאי ללא מעורבות קופאי/ת. בתחנות הדלק ניתן למלא בשירות עצמי. אלגוריתמים חכמים מחפשים עבורנו את החבילה הזולה ביותר לחו"ל במקום סוכנת. אפילו ביטוח ניתן לעשות היום באופן אוטומטי לחלוטין. נשאלת השאלה, אילו מקצועות יהפכו ללא רלוונטיים בעתיד הקרוב והבינוני, ואיך יצירתיות קשורה ל-Job security?

 

תפקחו את העיניים הסתכלו סביב

העולם משתנה. מומחיות שהיתה בעבר מתכון למנוחה ונחלה מבחינה מקצועית, איננה עוד כזו. מכונות מחליפות טכנאים. אלגוריתמים של למידה עמוקה מחליפים רופאים באנליזה, או לפחות מסייעים בכך מאוד. המומחיות בתחום צר וממוקד הופכת להיות יותר ויותר מסוכנת, מפני שהסיכוי שמכונה תחליף את המומחה/ית שרירה וקיימת. במיוחד הדבר נכון בתחומים תעשיתיים שמגלגלים כסף רב, ויש בהם כיסים עמוקים מספיק לצורך עיסוק בפיתוח. אך גם בתחומים פופולריים פחות, לא לעולם חוסן. עם התקדמות הטכנולוגיה, הפתרונות בתחום בינה מלאכותית ולמידה עמוקה נהיים יותר גנריים ונגישים. בצורה כזו, פתרון שלדוגמא התאים לתעשיית הרכב האוטונומי שמגלגלת כסף רב, יוכל להיות מיושם גם בתעשיית הצעצועים הצנועה הרבה יותר.

 

המכנה המשותף

המשותף לסוגי המקצועות שדנתי בהם עד כה, הוא האופי הדטרמיניסטי שלהם. כלומר, המומחיות נסמכת על ידע קודם ורב באותו תחום. אלו בדיוק סוגי הבעיות שמערכות של למידה עמוקה "אוהבות" לפתור: בעיות עם סט כמה שיותר גדול של דאטה, שמכיל כמה שיותר מקרים. ועדיין, גם אם מדובר על מיליוני מקרים, המערכת לא תדע מה לעשות עם נתון שלא שייך לעולם הידע הרלוונטי. לדוגמא נניח שישנה מערכת שמטרתה זיהוי מוקדם של אלצהיימר, והיא אומנה על סט של מיליון תמונות MRI של מוחות חולים ובריאים בשלבים מוקדמים. ונניח שהמערכת הזו עושה עבודת דיאגנוסטיקה מצויינת כשהיא מקבלת תמונות מוח של נבדקים חדשים. למערכת לא יהיה שום מושג מה לעשות עם שאלון קוגניטיבי שמילאו אותם נבדקים, מפני שמבחינתה שאלון לא קשור לסט הדאטה עליו אומנה.

 

מומחיות צרה הולכת ומוחלפת על ידי מכונות

 

הניצוץ האנושי

היכולת לשלב בין פנים שונים של אותו תחום ידע, או בין תחומי ידע שונים, היא יכולת שלפחות כרגע יש בה למין האנושי יתרון גדול על המכונות. שילובים מפתיעים מחוץ לעולם הידע הם דברים שכרגע בבינה המלאכותית לא ערוכים אליהם, מפני שמדובר על אימון על סט דאטה קיים. ככל שתכניסו לעיסוק שלכן מקורות מתחומים מגוונים יותר, כך היחודיות שלכן תעלה. גם הבחירה במקצוע, חשוב שתהיה בה התייחסות לאופי הכישורים הנדרשים. ככל שהמקצוע מכיל יותר אספקטים של יצירתיות וחשיבה, ופחות אספקטים טכניים, כך הוא "מוצלח" יותר מהבחינה של התחרות מול המכונות. גם מקצועות שמערבים יכולות אנושיות מובהקות כמו אמפטיה וחום, הם כרגע ביתרון גדול על פני מה שאלגוריתמים מסוגלים לתת.

 

יצירתיות – תפתיעו את עצמכן

אני רוצה להאמין שאנחנו לא יצורים דטרמיניסטיים לחלוטין, וגם אם כן, המורכבות שלנו היא כזו גדולה כך שהקישורים שביכולתנו לעשות שואפים למספרים גדולים מאוד. היכולת הזו לרב-גוניות, גם אם היא רדומה, קיימת בכל אחד מאיתנו. בכל מקצוע, בכל תפקיד, יש מקום לחשיבה יצירתית, "הגדלת ראש", אם תרצו. החשיבה מחוץ לקופסא, נותנת את הערך המוסף על פני שאר המתחרות שלכן בשוק, ועל פני האלגוריתמים שנכנסים יותר ויותר חזק. אסור לנו להיות מקובעות או ליפול לטכנוקרטיות. מיומנויות שהספיקו בעבר לדור הסבתות שלנו כדי להחזיק עבודה עד הפנסיה, כבר לא יעבדו בשבילנו. מי שלא תהיה מגוונת, לא תפגין יצירתיות, תמצא את עצמה בתחתית הסולם או פשוט בחוץ.

 

פאניקה או הזדמנות?

כל דור והאתגרים שלו. אז אנחנו לא מייבשות ביצות ולא צריכות להסתדר בתקופה של צנע (להיפך, זה השפע שיש לא להסתנוור ממנו). אנחנו כן צריכות לגלות גמישות ולהסתגל לעולם בכלל ועולם עבודה בפרט שהולך ומשתנה בקצב שלא נראה בעבר. בצד הקושי, האתגרים וחוסר הוודאות, טמונות גם הזדמנויות גדולות. הזדמנות להמציא את עצמנו מחדש, הזדמנות להפגין יצירתיות, הזדמנות לגיוון ולמידה. היום יותר מתמיד, אי אפשר להאחז בידע צר ולהגיד "אני את שלי למדתי". הלמידה היא מתמשכת כל הזמן, ולפחות לטעמי זה כיף גדול.

 

אהבתן את הפוסט? עקבו אחרי בפייסבוק או הרשמו כאן ומבטיחה לעדכן אתכן בפוסטים חדשים:

*הפוסט נכתב בלשון נקבה אך מיועד לנשים, גברים ומגדרים אחרים בצורה שווה.

3 Replies to “יצירתיות היא ה – Job Security החדש”

  1. וואו, יצירתיות בימינו היא הצורך להתרגל ולהסתגל לכניסה של ה-AI לעולם שלנו. המון משרות הולכות להיות מוחלפות על ידי רובוטים שונים שיעשו עבודה טובה ויעילה יותר מבני אדם.
    יש המון אנשים (מתכנתים, עובדי הייטק) שממש בהתנגדות לכניסה של ה-AI אבל לדעתי את הטכנולוגיה אי אפשר לעצור, חייבים להסתגל.

  2. פוסט מאוד מעניין,במיוחד לאור דברים ששמענו לאחרונה על מחקרים וניסויים לפתח אצל מכונות “מוח יצירתי”,או תכונות סובייקטיביות או אפילו איטויצייה.
    לנו,אנשי היצירה, לקח הרבה שנים לפת אלגוריתם פנימי שיודע לזהות רגש,לצאת המאיזור הנוחות,לבנות פרדיגמות,להציג שאלות ללא תשובה או תשובה ללא שאלה, ולהציג פרשנות אלטרנטיבית להמציאות.
    אלגוריטמיקה של אי ודאות.

    1. פנצ'ו תודה על התגובה המעניינת!
      אהבתי את המושג "אלגוריתמיקה של אי ודאות". המורכבות שלנו כבני אדם והקישורים הרבים שאנחנו עושים בתוכנו, ערבובים של נושאים שהם לא בהכרח קשורים.. זה אכן מה שמייחד אותנו.
      פחות יעילים ממחשבים, אך עם פוטנציאל להיות הרבה יותר מעניינים, לברוא וליצור משהו חדש. כפי שציינת, זו יכולת יחודית "להתפזר" בלי מטרה, אבל הי, משם צומחת לנו האמנות. ותרשה לי להוסיף, גם החדשנות. תודה לך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.