הפוסט נועד לתת כלים מעשיים לצורך התכווננות ובחירה של לימודי תואר ראשון. הדגש במדריך הוא על בחירת תואר ראשון בתחום המדעי טכנולוגי, אך גם מתלבטות ומתלבטים לגבי תחומים אחרים ימצאו אותו רלוונטי עבורם. אין כאן נוסחת קסם: אני עומדת לשלוח אתכן לעשות הרבה שיעורי בית. הבשורה הטובה היא, שארוכים ומתישים ככל שיהיו, שיעורי הבית האלו הם כאין וכאפס לעומת כמות ההשקעה שתידרשו לה בתואר הראשון. כדאי לעשות את מירב המאמצים על מנת שתגיעו לתואר ראשון שאכן מתאים לכן ושווה את ההשקעה בו, כך שזו השקעה טובה בשלב הזה.

 

באמת צריך לעשות תואר ראשון? 

אטען בזהירות שלא בהכרח. עם התפתחות האינטרנט, או בשמו המקורי "אוטוסטרדת המידע", לאוניברסיטאות ולמוסדות להשכלה גבוהה כבר אין יותר מונופול על הידע. הידע נמצא שם, וזה רק עניין של זמן, התמדה וכסף על מנת להגיע אליו. יש אנשים שהם אוטודידקטים, וצורת הלמידה הזו אפילו עדיפה עבורם. גיקית מחשבים שתגיע עם ידע נרחב בשפות תכנות ותיק עבודות, סביר שתמצא עבודה גם בלי תואר במדעי המחשב. יזמית מוכשרת בעלת חוש עסקי, תוכל להקים עסק מצליח גם בלי תואר בכלכלה ומנהל עסקים. עם הצלחה כאמור, אי אפשר להתווכח.

 

אוטודידקטיות

 

תואר ראשון כמקפצה לחיים

על אף האמור בפסקה הקודמת, אני סבורה כי היתרונות בתואר ראשון מתאים עולים על השיקולים שכנגד. תואר ראשון עשוי להכיל בחובו ערך מוסף מלבד הידע נטו. מרצות ומרצים מעוררי השראה, מפגש עם צעירות וצעירים משכילים בני אותה קבוצת גיל, והתנסות מעשית כגון מעבדות או עבודת שדה. כל אלו הם מקצת מהערך המוסף שמוסד להשכלה גבוהה יכול לתת במהלך התואר. כמובן, שלצד ההשקעה בסטודנטיות ובסטודנטים בדרכים שהוזכרו לעיל, ישנן גם דוגמאות לצד השני. מרצות ומרצים משמימים או מזלזלים, הרצאות ענק שלא משאירות מקום לאינטראקציה עם המרצה, עבודות ומבחנים שלא מייצגים את החומר הנלמד, ועוד. ועדיין, בתמונה הכוללת לימודי תואר ראשון יכולים להקנות ידע, ניסיון מעשי, קשרים, ולהכשיר למקצוע בצורה טובה מאוד.

 

שיעורי הבית שלכן להיום

כפי שהבטחתי / איימתי בתחילת הפוסט, אתן עומדות לקבל את שיעורי הבית הראשונים שלכן לפני התואר. מה זה אומר? שעל מנת לבחור תואר ראשון יש לכן לא מעט עבודת הכנה, והיא כוללת הסתכלות פנימית וחיצונית, אז בלי קיצורי דרך בבקשה. כמובן שאפשר לפעול לפי כלל אצבע: הממ.. אם אמא שלי רואת חשבון, וגם אבא שלי רואה חשבון (אייקון של איש סופק כפיים עם עיניים פעורות לרווחה), אז בטח גם בשבילי זה יהיה סבבה להיות רואת חשבון! או, הממ.. כל החברות שלי הולכות ללמוד מדעי החברה, אולי גם אני אלך איתן ונלמד יחד! חברות, זו הדרך להתעורר עוד כמה שנים עם תיסכולים גדולים. אז עדיף להשקיע עכשיו ולחסוך תיסכולים אח"כ.

 

השקעה ב"מחקר מקדים" לבחירת התואר תשתלם בהמשך

 

לא בהכרח בסדר הזה

הבירור שאני ממליצה שתעשו יהיה מעגלי. כלומר, אין לו נקודת התחלה וסוף מסודרות, מפני שתובנות שתגלו בנקודות שונות עשויות להשפיע על החלטות או תובנות שקדמו להן, וחוזר חלילה. המטרה היא שבסופו של דבר כן תהיה התכנסות לתואר ראשון או מספר אפשרויות לתואר שמתאימות וטובות לכן.

 

מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה

נדושה ככל שתהיה, זו שאלה בסיסית בתהליך. כי אם נראה לך נורא מעניין ללמוד ביולוגיה אבל אין לך שום רצון לאחר מכן לעבוד במעבדה / להיות תועמלנית (מכירות של ציוד רפואי) / לעסוק בהוראה / להמשיך לקורס מקצועי או תואר מתקדם, אז אל תלמדי את זה. אלא אם כן יש לך זמן וכסף בלתי מוגבלים והכנסתך העתידית אינה תלויה בתואר שלמדת. כדי לברר מה את רוצה, כמובן התחילי מהקשבה לעצמך. זה כולל שאלות כמו, למה יש לי תשוקה? ממה אני נהנת? מה מעניין אותי? מה החלומות שלי? לאחר מכן, יש להוריד את המחשבות והחלומות לקרקע. כלומר, לדבר עם מי שעוסקת או עוסק בתחום. איך תגיעי אליהם? פייסבוק, פורומים, חבר של חברה של ההורים, בת דודה של גיס של אחותך, לא חסרות דרכים. מניסיוני יש נכונות ליעוצים מהסוג הזה, פשוט בגלל שבשיחה קצרה אפשר לתרום רבות לעתידה של מישהי.

 

מצב השוק

שווה להבין מה הביקוש למקצועות הנגזרים מאותו תואר ראשון, וכמובן להמנע מתארים פופוליסטיים. המטרה היא לגלות באילו מקצועות מחפשים בוגרים ובוגרות של הנדסה, מדעי החיים, מדעי החברה, וכו'. כדי לבדוק אפשר להכנס לאחד מאתרי חיפוש העבודה כדוגמת alljobs, פורטל דרושים, או jobmaster. באתרים האלו אפשר להגדיר "חיפוש חכם" או "סוכן חכם" שישלחו לכן הצעות עבודה למייל לפי הקריטריונים שהכנסתן. כך תוכלו להתרשם מאופי המשרות והכמות שלהן. תוכלו עם המעקב גם להבין איזה מהדרישות חוזרות על עצמן. לדוגמא, שליטה בתוכנות מחשב מסויימות. זה מידע שכדאי לאכסן ולשולף גם בתקופת התואר, על מנת לשאוף ולהשיג מיומנויות בתוכנות האלו. למשל, תוכנות גרפיקה כדוגמת photoshop ללומדות עיצוב גרפי. או תוכנת solidworks בהנדסה מכנית.

 

בחנו היטב את מצב השוק

 

money money money

אז כמה מרוויחים בכל מקצוע? אפשר לקבל התרשמות כללית בעזרת סקרי שכר שמתפרסמים בצורה סדירה על ידי חברות השמה למיניהן כדוגמת אתוסיה  או  נישה. ככל שהמקצוע פחות נפוץ, כך יהיה קשה יותר לקבל הערכה מדוייקת, ובכל מקרה יש עוד משתנים רבים שעשויים להשפיע על השכר. אך בגדול, נותן לפחות סדר גודל של טווח השכר בתחום. גם על נושא השכר רצוי לדבר עם העוסקים במקצוע, כדי להבין מהו סדר הגודל של השכר, וגם על מנת להבין את השונות בין חברות שונות בתחום. ועוד דבר, נשים יקרות. כסף זו לא מילה גסה! זה שיקול לגיטימי ואף מרכזי בבחירת התואר, ולכן אנא הקדישו לו תשומת לב ראויה במערך השיקולים שלכן.

 

מה עוד נדרש מלבד תואר ראשון

ישנם תחומים בהם ההכשרה המקצועית כוללת יותר מאשר תואר ראשון. זה יכול להיות תואר ועוד מבחן הסמכה, כמו במקרה של עורכות דין. המעוניינות ללמוד וטרינריה (לפחות בארץ) ידרשו ללמוד תואר ראשון במדעי החיים, לסיים בציון מאוד גבוה, ורק אז יוכלו להתחיל בלימודי וטרינריה. על מנת לעסוק כפסיכולוגים בפסיכותרפיה יש ללמוד תואר ראשון בפסיכולוגיה, לסיים בציון מאוד גבוה, לגשת למבחן המתא"ם, לסיים בציון גבוה, ורק אז ניתן להתקבל (אולי) לתואר שני. לימודי התואר השני מפרכים גם הם וכוללים פרקטיקום (התנסות מעשית), ולאחר סיום התואר יש לעבור התמחות. לעיתים יש להמתין להתמחות שנים(!), ורק בתום ההתמחות ניתן לעבוד כפסיכולוגים. נקווה שהפסיכולוגיות והפסיכולוגים שמסיימים את מסלול המיכשולים הזה ישארו מספיק שפויים בדעתם על מנת לתת מענה לפונים אליהם.

 

מקצוע הולך ונעלם

למרות שלבלוג אין שום יומרה לחזות עת העתיד, לא ניתן להתעלם מהשינויים המהירים יחסית שמתרחשים בעולם התעסוקה כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית. בשנים האחרונות מרבים לדבר על כך שמקצועות מסויימים עשויים להיעלם בקרוב מהעולם, או לפחות לרדת מאוד בדרישה אליהם. הכוונה היא לא לסנדלרים ואמני עץ, אלא למקצועות שנחשבו עד לא מזמן למקצועות לגיטמיים, מכובדים ונדרשים. לדוגמא, פקידות ופקידים בבנק. עד לא מזמן, לכל פעולה כמעט, נדרשנו למענה אנושי. בין אם הגענו פיזית לסניף הבנק ובין אם בפנייה טלפונית (או בפקס, בעעע), על מנת לבצע את הפעולה היה דרוש אדם שיבצע אותה עבורנו. כיום, התקשורת עם הבנק יכולה להיעשות כמעט כולה בעזרת האפליקציה המתאימה במחשב או בטלפון החכם. יש לקחת בחשבון את השינויים האלו בעולם כאשר בוחרים מקצוע, אך לא להתרגש ממגמות זמניות שאינן קשורות לשינויים מסוג זה. האם ראיית חשבון תהיה מקצוע אנושי בעוד עשר שנים, או שאלגוריתמים חכמים יתנו מענה לרוב הדרישות? שאלה מעניינת שיש לתת עליה את הדעת.

 

משרות פנויות בתחום התקשורת, טכנולוגיית מידע. מקור: למ"ס**
משרות פנויות בתחום התקשורת, עסקים ומנהל. מקור: למ"ס**

הציצו בסילבוס

הסילבוס, או תוכנית הלימודים, מציג אילו קורסים תדרשו ללמוד על מנת לקבל את התואר הנכסף. בדרך כלל השנתיים הראשונות לתואר מורכבות בעיקר מקורסי מבוא ובסיס, שם הבחירה היא מועטה אם בכלל. בשנה השלישית (והרביעית) יש בדרך כלל בחירה רבה יותר, וגם הקורסים עצמם עשויים להיות מעניינים ומתקדמים יותר מפני שהם מסתמכים על הידע שנרכש בשנתיים הראשונות. מבחינות מסויימות קשה להבין מהסילבוס מה באמת לומדים, כי יש סיכוי גבוה שבשלב הזה שמות הקורסים וגם תיאורם ישמעו לכן כמו סינית. עם זאת, שווה לדעת בגדול למה להתכונן. אם בחרת בלימודי הנדסה, שווה לדעת שחלק נכבד מהשנתיים הראשונות תבלי (או "תבלי", כל אחת תיקח את זה איך שהיא מרגישה) בקורסי מתמטיקה.

 

הרומנטיקה שבישיבה בספריה הומרה לישיבה מול המחשב בבוקסר וגופיה

 

אוניברסיטה או מכללה

הבחירה באוניברסיטה או במכללה תלויה במידה רבה בתואר הספציפי בו אתן מתעניינות, ביכולת הלמידה העצמית שלכן, ובסכום אותו אתן מתכוונות להשקיע. מבחינת יוקרה, האוניברסיטאות בדרך-כלל ינצחו ובגדול, במיוחד בתחום ההנדסה ומדעי המחשב. יש מקומות עבודה שאף יגדילו לעשות ויציינו בדרישות "תואר ראשון מאוניברסיטה מוכרת". צריך לדעת את זה. זה לא אומר, שמי שתלמד הנדסה במכללה לא תמצא עבודה, אך זה בהחלט אומר שהאפשרויות שעומדות בפניה יהיו מועטות יותר וכנראה גם יוקרתיות פחות מאלו של בוגרת אוניברסיטה. לגבי רמת ההוראה, זה אולי הקלף החזק של המכללות. האוניברסיטה היא מוסד מחקרי, והסגל הבכיר שמורכב מחוקרים הוא בדר"כ גם זה שמלמד, או לפחות מוביל את הקורסים. בואו נאמר כך, לא תמיד יש מתאם גבוה בין יכולות מחקר מוצלחות ליכולות הוראה מוצלחות. למעשה, נראה שהקשר בכלל לא קיים. ולכן למרבה הצער, יש קורסים מסויימים באוניברסיטה שההגעה במסגרתם לשיעורים עצמם לא תיתן לכן הרבה. חשוב לומר שהיצע התארים משתנה ממקצוע למקצוע, ולכן חשוב מאוד להבין עבור כל מקרה: 1. אילו מוסדות לימוד מציעים תואר רלוונטי. 2. יתרונות וחסרונות של כל מוסד, כולל עלות, מיקום גאוגרפי, ודרישות קבלה.

 

סכמו את המסקנות בטבלה

מכיוון שכאמור מדובר בהמון מידע מתחומים שונים שיש לעבד יחד, סיכום בטבלה עשוי להקל על הסקת המסקנות. אני מציעה דרך אחת שעשויה להיות אפקטיבית, בשיטה של שלושה צבעים. מכיוון שקשה לכמת במספר את הערך של כל פרמטר נבדק, נותנים לו ציון בצבע. ירוק – טוב, כתום – ביניים, אדום – רע. מעט פשטני אך עוזר לעשות סדר. להלן טבלה שערכתי על שלושה תארים דימיוניים על מנת להמחיש את הרעיון של ההשוואה. אתן מוזמנות ליישם עם הפרמטרים שקריטיים לכן, וכמובן על התארים ביניהן אתן מתלבטות. בסוף התהליך ניתן להתרשם ממפת הצבעים עבור כל תואר, ולקבל כיוון.

 

טבלה לסיכום תוצאות המחקר

 

דברו על זה

כן, ההמלצה היא לחפור לסובבים אתכן. כמו בכל התלבטות, גם "לחשוב בקול רם" עושה את העבודה, וגם הפידבק שתקבלו הוא חשוב. היזהרו מאלו שנותנים לכן תגובות ברמת שיחת סלון על מנת לצאת ידי חובה (דוגמאות: "איזה יופי", "נשמע נחמד", ודומיהם) וחבקו את אלו שנותנים לכם פידבק אמיתי ("את כל כל חסרת סבלנות, לא נראה לי שכדאי לך לפנות לתחום של סיעוד"). יתכן שתקבלו תגובות מפתיעות שיאירו לכן כיווני מחשבה חדשים.

 

קיפצו למים

בסופו של דבר, תבחרו על סמך התהליך שעברתן, בתואר שמרגיש לכן הכי מתאים. אני משתמשת במילה "מרגיש", כי הנתונים שהתבקשתן לאסוף הם רבים, ומגיעים מתחומים שונים. לכן האינטגרציה שתעשו לכל הדבר הזה במוח, תיתן לכן תשובה שלא בהכרח תהיה מנומקת עד הסוף, וזה בסדר. זו החלטה גדולה, אך אם תרגישו שפיספסתן בגדול, תוכלו לשנות. ישנה ניידות די גדולה בין תארים בסמסטר הראשון ובשנה הראשונה. אתן מתחילות, ומבינות תוך כדי תנועה דברים שלא יכולתן להבין לפני, וזה בסדר. או שתחליטו שעדיין מתאים לכן להישאר, או שתתקנו ותבחרו מחדש. בכל מקרה, הסיכויים שתבחרו מה שנכון לכן לאחר תהליך מעמיק של בירור, הם גדולים הרבה יותר מלהשתמש באיזשהו כלל אצבע. בהצלחה!

 

אהבתן את הפוסט? הרשמו כאן ומבטיחה לעדכן אתכן בפוסטים חדשים:

*הפוסט נכתב בלשון נקבה אך מיועד לנשים, גברים ומגדרים אחרים בצורה שווה.

 

**הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס),  משרות פנויות על פי סקר משרות פנויות (סיווג ענפי כלכלה ומשלחי יד 2011 )—מספר משרות פנויות לפי סיווג של משלח יד וענף כלכלי (אומדן מנופח)— נתונים ברמה של 1 ו2 ספרות של סיווג משלח יד, בעלי משלח יד אקדמי בענף J – מידע ותקשורת. ניתן לצפייה באתר:  http://www.cbs.gov.il/ts/ID457768bbe70e71/ מועתק ומופץ כמות שהוא – is as – על פי רישיון שימוש של הלמ"ס בכתובת אתר האינטרנט http://www.cbs.gov.il/www/usage.html

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.