ממרום שנות השלושים שלי

עדיין זוכרת היטב את החוויה של ללמוד באוניברסיטה את "התחום המדעי החם הבא", ולהרגיש תוך כדי די אבודה וגם קצת מרומה. ולקרוע את התחת, כן, תואר מדעי איננו דבר קל או פשוט כלל ועיקר, גם כשמדובר בתחום ספק סקסי ספק אמורפי, שהשאלה "אז מה תעשי עם זה?" מרחפת מעליו כדגל אדום בוהק. היה גם מעניין, מאתגר, מספק, אין ספק. אך בבואי לחפש עבודה, ההשקעה שלי לא באה לידי ביטוי. כבעלת תואר ראשון מדעי נחשק, שילמתי עבור כרטיס יציאה מהתחום בשנה וחצי של קורסי השלמה כאחרונת תלמידי הנדסה שנה א' זבי החוטם, ועוד שלוש שנים של תואר שני עם תזה בתחום הנדסי. כל זאת על מנת לצאת מהנישה הנכספת של התואר הראשון, שיוקרתה וערכה מקומם בעיקר בתוך גבולות האקדמיה.

והנה, נראה שעם הזמן, המוסדות להשכלה גבוהה ראו כי טוב (למוסדות, כמובן לא לסטודנטים). מסתבר שתארים מדעיים-הנדסיים חדשים צצים חדשות לבקרים, או לפחות עם כל פתיחת שנת לימודים. התחרות על כיס הסטודנטים קשה, אז מדוע לא לשווק תארים חדשים? וזה מוזר, כי לא התבשרנו על תחומי מדע שהם באמת חדשים. ניקח לדוגמא את הפקולטה להנדסה ביו-רפואית. החוקרים בפקולטה מגיעים משלל תחומים: הנדסת חשמל, הנדסת חומרים, מדעי המחשב, ועוד. כולם תחומים קלאסיים, שתורמים בתורם לתחום המאוד רחב של הנדסה ביו-רפואית. כי מה היא למעשה הנדסה זו? זהו תחום רחב ביותר, המאגד בתוכו דיסיפלינות רבות, כאשר המשותף לכולן הוא המחקר הביולוגי- רפואי. תחת מטריה רחבה זו יש מקום לתחומי מדע והנדסה רבים. לדוגמא, תרופות מתחום הכימיה. תחבושות חכמות מתחום החומרים. התקנים חכמים מתחום המכניקה ועוד.

 

מה מציע תואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית לסטודנטים?

תואר בהנדסה ביו-רפואית מציע בסיס סביר עד טוב בהנדסה, ובנוסף קורסים בביולוגיה, קצת מפה וקצת משם. על הקורסים ההנדסיים "הכבדים" של הנדסת חשמל קל לוותר, כך שלמעשה יוצאים מהתואר עם פחות כלים הנדסיים מעשיים, ויותר "ידע מדעי ביולוגי". התוצאה היא, שכאשר יוצאים לשוק העבודה, למהנדסים ולמהנדסות הביו-רפואיים הצעירים, יש פחות מה להציע בשוק מאשר לחבריהם מהנדסת חשמל. זה כמובן לא אומר שהם לא ימצאו עבודה, אבל, המשרות שפתוחות בפני הביו-רפואיים יהיו מועטות יותר ומגוונות פחות מאלו המוצעות לבוגרי חשמל. מגמה זו מלווה כמובן בלא מעט תסכול מצידם של הביו-רפואיים, שהשקיעו ארבע שנים בלימודים אינטנסיביים. אבל בואו נניח, שבמקרה של הנדסה ביו-רפואית מדובר בתואר שאפשר לקיים דיון אינטיליגנטי על הנחיצות או אי הנחיצות שלו, בכל זאת, יוצאים מהנדסים.

 

 

מה לגבי תארים אחרים שמוצעים בקטגוריית תואר ראשון?

מבדיקה קצרה באתרים של האוניברסיטאות, עולה שכמות התארים הפופוליסטיים עלתה משמעותית. למשל, תואר כפול (4.5 שנים!) ב"הנדסה מכנית ובמדעי כדור הארץ עם הדגש בלימודי הסביבה" באדיבות אוניברסיטת ת"א. או תואר ב- מדעי הקרקע והמים" של האוניברסיטה העברית. ומה לגבי תואר ב-"לימודי הנדסת אנרגיה גז ונפט" (מותנה באישור המועצה להשכלה גבוהה) במכללת כנרת?

במבט ראשון, נראים אחלה תארים. מה רע, גם מדעי, גם חדשני, תשמח כל אם עבריה שבתה חפצה בלימודי מדעי הבלה בלה בלה. אז בואו ונבחן את התארים אחד אחד לעומק. הראשון מת"א: הנדסה מכנית? יש. אחלה. הנדסה מכנית היא תואר מכובד ולא פשוט שלוקח 4 שנים שלמות. מדוע להעמיס על גב הסטודנטים עוד זנב של "מדעי כדור הארץ והסביבה" עם בונוס של חצי שנה? האם התוספת הזו באמת תתרום או שהיא תכביד על הסטודנטים? האם יש טעם אמיתי או שזו תרומה בעיקר ליוקרה של האוניברסיטה שמתהדרת בתואר עדכני שכזה? והאם סטודנטית שלומדת תואר בהנדסה מכנית (פשוט, בלי זנב) לא תוכל אם תרצה להעמיק בתחום של כדוה"א וסביבה במסגרת פרויקט גמר אם תחליט שזה זה זה מה שמעניין אותה?

נמשיך לתואר "מדעי הקרקע והמים" של העברית. מדעי? כן. הנדסי? לא. תואר קל? כנראה שלא. יש שם מכל טוב: מתמטיקה, פיזיקה כימיה וכו'. ממש כמו תואר הנדסי, רק שהוא לא הנדסי. וזהו הבדל משמעותי מאוד. מי יהיה אטרקטיבי יותר בעיני מעסיק פוטנציאלי, בעל תואר במדעי המים, או מהנדס מים? לצערם של הסטודנטים למדעי המים, התשובה היא די ברורה.

אחרון חביב התואר הראשון ב"לימודי הנדסת אנרגיה גז ונפט" של כנרת. גז? שווה! מדברים על זה כל הזמן בתקשורת. הנדסי? כן. אחלה! אבל.. אופס, מהן האותיות הקטנות? "מותנה באישור המועצה להשכלה גבוהה". כלומר, על פי הפרסום באתר המכללה (נכון ל-2.8.2018), התואר שמשווק על ידה עדיין לא זכה לאישור המל"ג. בנוסף, מבדיקה קצרה במודעות הדרושים, האם יש ביקוש למהנדסי גז ונפט בארץ? אם לא, יכול להיות שמדובר בתואר הממ… פופוליסטי?

 

אז איך אדע באיזה תואר לבחור?

מאז התואר הראשון שלי "עם השם המפוצץ" והתיקון בתואר השני ההנדסי חלפו מספר שנים, ולשמחתי הצלחתי להשתלב בתעשייה בתחומים הנדסיים שמעניינים אותי ואף נושאים בצידם תגמול נאה. מדי פעם מזדמן לי לייעץ לאחות של חברה של גיס זה או אחר, שעומדים בפני בחירה בתואר אקדמי. העצה שלי אחת היא. גם אם אתן מעוניינות בתואר מדעי וגם אם מעוניינות בתואר הנדסי,  לכו על המקצועות הקלאסיים. עזבו אתכם מהמצאות שנשמעות סקסיות או חדשניות. תמיד תוכלו לקחת כמה קורסים בתחום במסגרת התואר הראשון, ואם תרצו להעמיק תוכלו לעשות זאת בלימודים לתארים גבוהים. כתואר ראשון, לכו על בסיס חזק ורלוונטי שיתן לכם נקודת התחלה טובה לכל קריירה שתבחרו. את השמות המפוצצים תשאירו לברושורים של הימים הפתוחים במכללות ולמחלקת יחסי הציבור של האוניברסיטאות.

2 Replies to “על תארים פופוליסטיים ופיקציות אחרות”

  1. התואר הכי מונפץ שיצא לי לשמוע עליו עד עכשיו הוא B.A במיסטיקה ורוחניות בעדיבות מכללת צפת.

    אני לא מסכימה ב100% כי ממה שאני יודעת לפחות לגבי העיברית יותר קשה להתקבל למסלול קוגניציה ומדעי המחשב מאשר לסתם מדעי המחשב, והאנשים במסלול הזה נחשבים כיותר איכותיים, ולרובם גם יש ממוצע יותר טוב.

    בסופו של דבר תואר מהווה גם חותמת איכות, ולדעתי עצם זה שמישהוא סיים מסלול שנחשב ליוקרתי או מסלול קשה להתקבל אליו משפיע על מעסיקים פוטנציאלים

  2. כל מלה בסלע! הגיע הזמן שמוסדות אקדמיים יפסיקו לנסות לעשות קופה על גבם של צעירים באמצעות הצעת תארים על-גבול-המונפצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.