עצמאות אישית היא מושג רב פנים, היא משתנה בין אדם לאדם ובין תקופות בחיים. לעיתים היא מאוד מוחשית ולעיתים עמומה, לעיתים קל להבחין בה ולעיתים היא בעיקר עניין של הרגשה. אולי המשותף בין כל צורותיה הוא שעצמאות היא מילה עם משמעות מאוד חיובית, מאוד עוצמתית. אילו אתגרים של עצמאות אישית עומדים בפני אדם בשלבי החיים השונים?
עצמאות אישית בילדות
כשילדה או ילד אוכלים לבד, מתלבשים לבד, הולכים לשירותים לבד, הם כבר נראים פתאום נורא גדולים, על אף מספר שנותיהם המועט וקומתם הקטנה. כמה גאווה היכולת לנעול לבד נעליים מקנה לילדי הגן. העצמאות מקנה להם בגרות בעינינו אולי יותר מכל תכונה אחרת. הילדות היא התקופה שמשימות העצמאות בה הן הכי ברורות. ככל שתהליך ההתבגרות נמשך, כך גם ההגדרה של עצמאות נהיית פחות ברורה ויותר אינדיבידואליסטית לכל פרט. במיוחד הדבר נכון לחברה פלורליסטית (עדיין) כמו שלנו, שהאפשרויות בה לביטוי עצמי ונבדלות הן כביכול בילתי מוגבלות.
עצמאות אישית בבגרות
עצמאות כלכלית, עצמאות מחשבתית, עצמאות פיזית.. השאיפה לעצמאות בשלב הבגרות היא רחבה מאוד. ונוספות עוד מילים שמלוות אותה: חופש, אחריות, יזמות… מצד אחד מאוד מאפשר, מצד שני גם מפחיד, מה לעשות עם כל האפשרויות האלו? אם אנסה לתאר עצמאות כתחושה גופנית, זו ודאי תהיה תחושה של זקיפות קומה, אך ללא נוקשות. עמידה איתנה ונינוחה ללא דריכות שרירים. במדינת ישראל הדיון בעצמאות במובן הלאומי שלה הוא כל-כך מרכזי, שזו שאלה מעניינת עד כמה מוקדש מקום לעצמאות במובן האישי.
עצמאות אישית טכנולוגית
העולם המערבי מוצף בטכנולוגיה, עד שחלקנו כמעט טובעות בה. היכולת לשלוט באמצעי הטכנולוגיה ולגייס אותה לצרכינו מצד אחד, והמסוגלות לשים לה גבולות כך שלא תשלוט בנו מהצד השני, היא המשמעות של עצמאות בעיניי במובן של העולם הטכנולוגי. לשימוש במדיה ללא גבולות ברורים מצידנו יש אפקט של סימום וטשטוש, כמו בכל התמכרות אחרת. לכן שילוב הטכנולוגיה בחיים במידה מאוזנת היא חשובה. המנעות ממנה לחלוטין גם היא לא מומלצת בעיני, כי הטכנולוגיה כן טומנת בחובה עניין והזדמנויות רבות. האתגר הוא המינונים, אתגר שרבות מאיתנו עדיין יוצאות ממנו וידנו על התחתונה.
לצאת לעצמאות מהגבולות של עצמנו
המסע לגילוי הדרך המקנה עצמאות אישית, הוא יחודי מאוד לכל אדם. יש הצריכות לגבש זהות נפרדת ממשפחתן. אחרות מתמודדות עם פחדים ועכבות שעליהם יש להתגבר. ישנן כאלו שאחת ממשימות העצמאות שלהן היא להכיר בנטייתן המינית / מגדרית, או במיוחדות כזו או אחרת. חלק נכנסו למסלול מסוים בשלב מוקדם בחיים, ומעולם לא עצרו לשאול: האם המסלול הזה מתאים לי? האם אני כאן מבחירה או מכוח האינרצייה? תשובה כנה על השאלות האלו דורשת אומץ והעזה. כאשר אנו עומדות זקופות קומה ונינוחות נוכח מה שהיננו, בשלה הדרך לפרוץ קדימה.
עצמאות כמקום בעולם
מציאת הבית הפיזי והרוחני שלנו מהווה את המקום היחודי ששייך לנו בעולם. מהמקום הזה התחושה היא של נבדלות מהמשפחה ממנה הגענו, ומהעולם שסובב אותנו. תחושה של בטחון במה שהננו, במה שבחרנו לעצמנו כבית וכמסלול לחיים. גם אם תחושת הבטחון היא לעיתים סוג של אשליה, זו תחושה שמקנה עוצמה וחוסן פנימי. התחושה הזו חיונית ליכולת שלנו לתפקד ולצמוח בעולם, ליכולת שלנו להצליח ולהגשים את הפוטנציאל היחודי שגלום בנו.
להמציא את עצמי מחדש
אחרי שמצאנו מקום בעולם, ניתו לצאת ממנו לדרך חדשה. לשאול: איך הייתי רוצה שהחיים שלי יראו? מה אני צריכה לעשות על מנת לגרום לזה לקרות? שילוב של אחריות ויזמות. זה יכול להיות בקנה מידה קטן, כמו הגשמת חלום קטן והקמת גינת ירק. זה יכול להיות בקנה מידה גדול, כמו הגשמת חלום גדול ופתיחת עסק עצמאי. בכל מקרה, כל יוזמה שנבחר בה, מתחילה ברעיון שמתגבש, ומגיעה במעשים לכדי מציאות. הצעד הראשון להגשמה יזמית הוא תמיד קטן, אך הוא משמעותי מאוד מפני שמסמן את הדרך לאלו שיבואו אחריו. העשייה היזמית נעשית בבנייה של צעדים קטנים, תוך התעלמות מביקורת פנימית וחיצונית, בסבלנות ובהתמדה שמביאות אותנו לתוצאות.
דברנו מספיק
הפוסט הזה, הכי רוחני-פילוסופי שלי עד כה, הוא פתיחה חגיגית וקריאת כיוון לפוסטים שיגיעו אחריו בנושא עצמאות. הצהרת הכוונות שלי היא להביא לכאן סיפורים אישיים של יזמיות ויזמים מתחום הטכנולוגיה, שלקחו צעד קדימה ויצאו לדרך עצמאית. סיפורים מעוררי השראה של מי שהעזו, סיפורים שיתנו כיוון ויפתחו את הראש למחשבות על הגשמה בדרך יחודית. בנוסף ליזמות עסקית נעסוק גם בביטויים אחרים ומצמיחים לעצמאות, מכל תחומי החיים.
אהבתן את הפוסט? עקבו אחרי בפייסבוק או הרשמו כאן ומבטיחה לעדכן אתכן בפוסטים חדשים:
*הפוסט נכתב בלשון נקבה אך מיועד לנשים, גברים ומגדרים אחרים בצורה שווה.
מעניין מאד ומעורר מחשבה!