אנו חיות בעולם

בו אפשר לקנות (כמעט) הכל בכסף. שירותי תיקונים הם כל-כך זמינים, לרוב במרחק שיחת טלפון או הקשת מקלדת. יש סתימה בכיור? מה הבעיה, נקרא לאינסטלטור. מדפים לתלייה? נשלם לכלבויניק שיתלה אותם ועל הדרך ירכיב גם את המאוורר הזה שקנינו ועדיין שוכב באריזה שלו שמעלה אבק. המחשב איטי? יש מעבדת מחשבים ממש ליד הבית. כסא מתנדנד? ניקח לנגריה, או, אפילו יותר טוב: נזנח אותו ואת חבריו ליד הפח הקרוב ונרוץ לקנות חדש! פתרון כספי לכל צורך שמתעורר.

 

מדוע לא לרכוש שירותי תיקונים

ישנן שתי סיבות עיקריות בגללן אני סולדת מהנוהג של רכישת שירותי תיקונים בכסף. הראשונה היא כלכלית. ביקור בית של אנשי מקצוע עולה מאות ואף אלפי שקלים, ולטעמי ניתן לוותר על ההוצאה הזו ברוב המקרים ולחסוך את הכסף למקרים שבאמת לא ניתן או מאוד סבוך לפתור את הבעיה בעצמנו, למשל כאשר דרוש ציוד מקצועי מיוחד או הסמכה. בנוסף לפני שזורקים וקונים חדש, כדאי לעצור ולשקול גם את התרומה הפוטנציאלית לכמות הזבל בעולם.. מאמינה שאין צורך להרחיב בנושא הזה.

 

הפח סופג הכל

 

הסיבה השניה, היא שהנוהג לשלם לאחרים עבור שירותי תיקונים פשוט מנוון אותנו. מדובר אמנם במילה חזקה, אבל זה בדיוק מה שקורה. היכולת שלנו כקבוצה לעשות דברים בעצמנו ירדה פלאים לנוכח הצפת בעלי המקצוע שצצים בכל תחום, ועל אף זמינות המידע ברשת האינטרנט קל מאוד להמנע מההתמודדות עם הבעיה ופשוט לשלם למישהו אחר שיפתור אותה בשבילנו. בספרו "קיצור תולדות האנושות" מתאר פרופ' יובל נח הררי את הירידה ביכולות הדרושות לאדם על מנת לשרוד בעולם מאז תקופת הציידים-לקטים ועד ימינו: "…(בתקופת הציידים לקטים) היה על כל פרט לדעת כיצד מכינים ראש חנית מאבן צור, כיצד מתקנים בגד שנפרם, כיצד מניחים מלכודת לארנב, וכיצד מתמודדים עם מפולת שלגים, עם עקיצת עקרב או עם הסתערות של אריה רעב. לא היה אפשר לרכוש את כלי העבודה בשוק או להתקשר לאמבולנס במקרה הצורך… היום, אדם ממוצע בעולם המתועש צריך לדעת מעט מאוד כדי לשרוד… יש עדויות לכך שגודלו הממוצע של המוח האנושי ירד במקצת בעקבות המהפכה החקלאית" (עמ' 56-57).

 

כמו ברפואה

התרופה הטובה ביותר היא המניעה. כלומר, לא לקנות זבל. השוק מוצף בסחורה זולה, שלרוב לא שווה את המחיר שלה. מה הטעם ברכישת מטריה במחיר של 10 שקלים אם היא מחזיקה בדיוק 2.5 ימי גשם? או צעצוע בחנות "הכל בדולר" שמתפרק באינטראקציה הראשונה עם הילדה וגם לרוב עשוי מחומר מסרטן כלשהו.. הדוגמאות הפשוטות שלהלן נכונות גם למוצרים מקטגוריות יקרות יותר כמו רהיטים, מוצרי חשמל, וכו'. המשמעות היא אחת – כשקונים משהו מאוד זול לרוב משלמים ביוקר כי הכסף יורד לטמיון, וכשקונים מוצרים כל-כך זולים כי הם כל-כך זולים, ברור שלא שווה להשקיע בתיקון שלהם.

אז מה קורה בכל זאת, כשיש ברשותנו מוצר ראוי או עולה צורך לבצע עבודה או תיקון שאיננו בקיאות בו? טוב ששאלתן! פינת ה – Handywoman כאן על מנת לסייע לכן.  כאן אשתדל לסקור תקלות / צרכים נפוצים שניתן לפתור בעצמנו עם מעט הדרכה ולמנוע בדרך זו את ההוצאה הכרוכה בפניה לעזרה מקצועית. על הדרך גם נתרום לתחושת המסוגלות שלנו, ליצירת קשרים חדשים במוח, ולהרגשה הטובה שנלווית להצלחות קטנות וגדולות. אז יאללה להפשיל שרוולים!

 

בפינה הראשונה של Handywoman נפתח במעט לוגיסטיקה

בשביל להתחיל להיות Handywoman בפועל, דרושים כלים מתאימים, וגם הם עולים כסף. אז מה כדאי להחזיק בבית? באופן גס הייתי אומרת שכלים שנמצאים בשימוש תדיר וגבוה כגון פטיש ומברגים כדאי להחזיק בבית, וכמו כן ציוד מתכלה כמו מסמרים, ברגים ודיבלים. כלים גדולים ויקרים יותר אך נחוצים כמו מקדחה ומברגה ניתן לרכוש במשותף עם משפחה, חברים או שכנים. כך מתחלקים בהוצאה אך משאירים את הציוד בזמינות גבוהה, וכמו כן נמנעים מהצורך למצוא מקום אכסון קבוע לציוד. בנוסף שווה לברר האם קיימת באזורכם אפשרות לשאילת ציוד, כגון היוזמה של עיריית תל-אביב במיזם  "תל וקח". מדובר בספריית חפצים המאפשרת לקבל בהשאלה כלי עבודה וחפצים נוספים.

 

 

סיווג כלי עבודה לפי תדירות השימוש

על מנת להנגיש את נושא הציוד למתלבטות, ערכתי טבלה שמחלקת את כלי העבודה לקטגוריות ומציעה אילו כלים מומלץ להחזיק ואילו פחות:

בשימוש גבוה בשימוש בינוני רכישה משותפת
פטיש, מברג (ניתן לקנות עם ראשים מתחלפים), מסמרים, דיבלים (גודל 4 ו-6), ברגים באורכים שונים, דבק נגרים (מניסיוני מצויין לתיקון חפצים שנשברו), אזיקונים פלס, פלאייר, קאטר, פומפה, תרסיס נגד חלודה, שפכטל, דבק שפכטל, מטר, נייר שיוף, מברשת לצבע, טרפנטין, מעט צבע שתואם לקירות הבית מקדחה, מברגה, אוזניות נגד רעש, מסור, "אקדח" סיליקון לאיטום, רולר צביעה, אמבט לצבע, סולם

 

הטבלה היא בבחינת הצעה בלבד, ובאופן טבעי הציוד ירכש "תוך כדי תנועה" ועם עליית צורך אינדיבידואלי מסויים. כלים שידרשו לכן שוב ושוב, אך טבעי שתרצו שיהיו נגישים לכן בבית. כדאי לאכסן את הציוד הקבוע שנמצא אצלכן בארגז כלים סטייל "בוב-הבנאי", זה גם נוח, גם עושה סדר, וגם מגניב (לפחות לדעתי).

 

ארגז הכלים של בובה הבנאית

 

Handywoman – לא בענייני חשמל

חשוב לציין שבענייני חשמל אני לא נוגעת, למעט החלפת נורה. הסיבה היא שטעות קטנה עלולה להיות קטלנית, ולכן בנושא של טיפול בבעיות חשמל כדאי תמיד לפנות לעזרה מקצועית. כך הדבר הוא גם על פי חוק: "לא יעסוק אדם בביצוע עבודת חשמל, אלא אם יש בידו רשיון מאת המנהל המתיר לו ביצוע עבודה מסוג זה ובהתאם לתנאי הרשיון; תקופת תקפו של הרשיון תיקבע בו" (חוק החשמל, התשי”ד – 1954, סעיף 6(א) ). כלומר רק לחשמלאים מוסמכים מותר לבצע עבודות חשמל, ובהמשך החוק מפורטים סוגי ההסמכות השונות ואילו עבודות מותרות עבור כל הסמכה. לכן מומלץ תמיד לברר שקיימת הסמכה מקצועית מתאימה אצל החשמלאים נותני השירות.

*הפוסט נכתב בלשון נקבה אך מיועד לנשים, גברים ומגדרים אחרים בצורה שווה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.