technofeelit 
את השאלה הזו בוריאציות כאלו ואחרות יצא לי לשמוע לא מעט. לפעמים ההתלבטות היא לגבי המסוגלות ללמוד מדעי המחשב, ולעיתים מדובר בהנדסה או מקצוע מדעי אחר. אך תמיד מדובר במנה גדושה של פקפוק עצמי, נשים וגברים במידה שווה במקרה הזה. ואני שואלת, מהיכן הסקת שאת גרועה במתמטיקה? יש לך פתק מרופא/ה? אולי מפסיכולוג/ית? ונניח שאת מצוידת בפתק כזה, מי שמם לאבחן אותך ככזו? ונניח שבעבר אכן הישגייך במתמטיקה היו נמוכים, או אפילו את ומתמטיקה בכלל "לא חברים". האם זה משליך בהכרח על העתיד?
מה שהיה הוא שיהיה – האמנם?
בתקופת חטיבת הביניים והתיכון, ויש האומרים שהיום זה מתחיל הרבה יותר מוקדם, הלימודים הם לרוב לא בראש סדר העדיפויות של התלמידה הסבירה. גם הקוראות והקוראים הוותיקים מבינינו, אם יגרדו היטב בראשם, יזכרו שלרוב אכן כך הדבר. חברים וחברות, הורמונים, מוסיקה, תרבות, התבגרות נפשית וגופנית. משימות העצמאות אשר עומדות בפני המתבגרות הן רבות ומגוונות, וכנראה שהמתמטיקה ובכלל הלימודים לא מדורגים שם מאוד גבוה. אז אם הולך, מה טוב, ואם לא הולך, אז הרבה פעמים מתמטיקה נדחקת ממש לסוף הרשימה.
עניין של טרנדים
כיום כמעט 50% בנות ניגשות למבחני הבגרות במתמטיקה 5 יחידות. לכאורה, לא מפתיע בהתחשב בכך שנשים מהוות כ-50% מהאוכלוסייה. אבל, לא כך היה בשנים קודמות. הנתונים היו נמוכים בהרבה בשנים עברו, ובמשך השנים האחרונות הפער צומצם באיטיות. כנראה שהשינוי המבורך הזה מקורו לא באבולוציה מואצת, אלא בשינויים חברתיים. משמע, שהיכולת היתה שם כל הזמן, אך סיבות אחרות מיסכו את היכולת הזו מלבוא לידי ביטוי בתוצאות בשטח.
השפעה חברתית
מחקר משנת 2008 של פרופ' פאולה ספיאנזה מראה כי בארצות בהן הגישה של נשים למשאבים והזדמנויות היא שווה לזו של הגברים, הצלחתן במתמטיקה שווה ואף גדולה מזו של הגברים. הנתון הזה סותר דעות ואולי אף "ממצאים" לכאורה על כך שגברים טובים יותר במתמטיקה מאשר נשים. מחקרים אחרים מדברים על פחד חברתי, שבא לידי ביטוי בביצועים פחות טובים של נשים במתמטיקה כאשר מדובר בכיתות מעורבות.
פתאום המתמטיקה ברורה יותר כשאין הצפת הורמונים
כפי שנאמר כאן קודם, המתמטיקה בתיכון קרוב לוודאי שלא היתה בדיוק בראש מעיינכן. אך, בבגרות המטרות ותחומי העניין השתנו. פתאום אפשר לראות את היופי והעניין במתמטיקה, ואת האתגרים, ואפשר אפילו לדבר על זה בגלוי! בלי הפחד מנידוי חברתי. באוניברסיטה ובמכללה חוקי המשחק משתנים. סטודנטיות וסטודנטים שמצליחים בלימודיהם מוערכים על-ידי השאר, והתחרות היא על ההישגים הגבוהים ביותר ולא למי יש את האייפון החדיש ביותר.
מוטיבציה ועניין זה כל הספור
את רוצה ללמוד מדעי המחשב? כי מעניין אותך לעסוק בפיתוח? כי את רוצה עניין ופוטנציאל השתכרות גבוה בעולם העבודה? לגיטימי לחלוטין שאלו הנושאים שיעסיקו אותך בשלב הלימודים. את מוכנה לעבוד קשה על מנת להשיג את המטרות שלך? מצוין. מתמטיקה או לא מתמטיקה, תואר טכנולוגי הוא תואר קשה, לכולם. אז יהיה לך קשה, זו הבטחה. אבל תדעי שאת מסוגלת. כל נושא שפורסים אותו לפרוסות מספיק דקות, נהיה פתאום פשוט, ושלא יספרו לך אחרת. אז אולי זה ייקח יותר זמן, או פחות זמן. אבל פרוסות מספיק דקות יעשו את העבודה.
היתרון שבמכינה לפני התואר
טרי טרי. מה נשאר מבגרות מתמטיקה 5 יחידות, אחרי שנתיים או שלוש שנים בצבא, עבודה מועדפת וטיול לחו"ל? כנראה שלא הרבה, וגם מה שנשאר מכוסה באבק שלא היה מבייש האמר צבאי אחרי סיום תרגיל בנגב. אז אם לא הברקתן בתיכון, זו ההזדמנות שלכן לבנות את הידע המתמטי נדבך על גבי נדבך במכינה קדם אקדמית, ולהגיע חדות כתער אל תחילת התואר. זה לא צחוק, אחרי בגרות מפוארת במתמטיקה, הגעתי לתואר ללא מכינה וללא רענון עצמאי, ובשנה הראשונה פשוט התרסקתי. צחקו עלי בסיבוב אלו שעשו מכינה, גם אם בתיכון הגיעו להישגים פחות טובים.
Just do it
אז אם את מעוניינת ללמוד תואר ראשון במדעים מדויקים או בהנדסה, המתמטיקה לא באמת תהווה מכשול עבורך. חשוב שתבררי עם עצמך לפני הלימודים מהו התואר הראשון שמתאים לך, ולכי על זה. העבר הלימודי שלך לא בהכרח משפיע על העתיד, את אדם בוגר עכשיו עם מחויבות ואחריות לעתידך. מצוידת בהבנה שההתנהלות שלך תשפיע על התוצאות שתשיגי, ועם מוכנות לעבודה קשה ולהתמדה, יש סבירות גבוהה שתפתיעי את עצמך ואת סביבתך הקרובה.
אהבתן את הפוסט? עקבו אחרי בפייסבוק או הרשמו כאן ומבטיחה לעדכן אתכן בפוסטים חדשים:
*הפוסט נכתב בלשון נקבה אך מיועד לנשים, גברים ומגדרים אחרים בצורה שווה.
