technofeelit 
המוח שלנו, כמו מוחם של יונקים אחרים, יודע היטב מהי התמכרות. לא מדובר רק על התמכרות לסמים, אלא על גירוי המסב לנו עונג ומפעיל בעקבות שימוש חוזר בו את מנגנוני ההתמכרות במוח. מנגנונים אלו קשורים בנוירוטרנסמיטור דופמין, ובמסלולים הקשורים למערכת החיזוק במוח. כלומר, המוח משחרר בצורה כימית את החומר דופמין, שגורם להרגשה טובה או להפסקה של הרגשה רעה. בעולם המודרני, מלבד החומרים הממכרים האסורים לשימוש, ישנם מגוון רחב של גירויים אליהם ניתן להתמכר. גירויים חוקיים אלו מכניסים כסף רב לבעליהם, מכיוון שבעקבות התמכרות צרכנים חלה עלייה בביקוש אליהם. בפוסט זה אסקור חמישה-עשר גירויים בעלי פוטנציאל התמכרותי, כולם מותרים לחלוטין במסגרת החוק. הקוראות המתמידות מוזמנות לספור את מספר הגורמים אליהם הן מגלות סימני התמכרות:
1.אכילה
צריכה של מזון בבסיסה הכרחית לקיום שלנו. בחברת השפע בה אנו חיות, נותק כמעט לגמרי נושא צריכת המזון מיצר ההישרדות ו"הולבשו" עליו מגוון צרכים ומשמעויות אחרים. הקשר של מזון בחברה המערבית לעונג או הנאה גדול הרבה יותר מהקשר שלו לקיום במשמעותו הבסיסית. מכאן הדרך למגוון התייחסויות למזון היא קצרה. "אכילה רגשית" מסתייעת במזון על מנת לווסת תחושות רגשיות, שאינן תחושת רעב. האוכל מהווה פיצוי או פתרון למצבי סטרס שונים, וצריכתו מתנתקת מתחושת הרעב ומתחברת להקלה על תחושות לא נעימות.
2.אלכוהול
צריכת אלכוהול מותרת בישראל במסגרת החוק למרות שהשפעתו הישירה על המוח ידועה. האלכוהול הוא סם מעכב (בניגוד לסם מעורר) ורבים צורכים אותו על מנת להפחית תחושות לא נעימות. האלכוהול הוא חומר ממכר לכל דבר, וברגע שהוא הופך להיות "תרופה" למצבים רגשיים שונים, צריכה להידלק נורת אזהרה.
3.ספורט
במהלך פעילות ספורטיבית משתחרר בגופנו חומר כימי הנקרא אנדרופין המוריד לחץ וחרדה ומשפר את ההרגשה הכללית. חומר זה מפעיל את מנגנוני הגמול במוח, ולכן אצל חלק מהאנשים המרבים מאוד בפעילות גופנית יש פוטנציאל להתמכרות.
4.צפייה בסדרות
היום הצפייה בסדרות איננה מוגבלת עוד למועד בו משודרת הסדרה, מפני שהפרקים זמינים באינטרנט ומאפשרים צפייה בכל מועד שנוח וכן צפייה בכמה פרקים ברצף ("צפיית בינג'"). צריכת התוכן מאפשרת בריחה למציאות אלטרנטיבית ואיוורור מהמציאות הלוחצת של חיי היום-יום. לא דבר רע לכשעצמו, אך כשהצורך בצפייה ממלא צורך בהרגעות שלא מושגת כעת בדרך אחרת, הופכת הצפייה להרגל בעל סממנים התמכרותיים לכל דבר.
5.רשתות חברתיות
בדיקה אובססיבית של כמות הלייקים, צפיות ועוד שמקבל התוכן שמעלים לאתרי מדיה שונים. בעבר ההתמכרות לפרסום היתה נחלתם של המפורסמים כדוגמת דודו טופז, היום הפוטנציאל קיים אצל כל אחת ואחד. הצורך להיות נאהבים והצורך להיות מוערכים על ידי הסביבה הם צרכים בסיסיים בפירמידת הצרכים של מאסלו. השאלה היא מה קורה כאשר הצורך באהבה חורג מתחומי הסביבה הקרובה, ומתרחב למרחב הוירטואלי. מתי אז האהבה היא מספקת? אחרי 100 לייקים? אולי 1000? ומדוע פוסט אחד זוכה לתגובות רבות בעוד מפוסט אחר מתעלמים? אין גבול ל"אהבה" הפוטנציאלית שניתן לקבל במרחבי הרשת, ולכן עשוי להיווצר פה צורך בתגמול שלעולם אין לו מענה מספק.
6.סקס
כאשר התאווה למין נמצאת מעבר לבחירה החופשית, ויש איבוד שליטה בכל הנוגע למימוש הרצונות המיניים. הדחף למין הופך לדחף כפייתי שאינו ניתן לריסון. סקסוהוליסטים נמצאים במצב בו האיזון לגבי המין הופר לחלוטין, והם זקוקים לגמילה בדומה לגמילה מאלכוהול או כל חומר ממכר אחר על מנת להחזיר את השליטה על חייהם.
7.סיגריות
הגוף שלנו לא הגיע לאוויר העולם כאשר סיגריות דרושות לו על מנת להתקיים. עם זאת, הצורך בסיגריות הפך ללא פחות מצורך באוכל עבור מיליונים של אנשים ברחבי העולם. מעבר לחומרים שהסיגריות מכילות הן מייצגות גם את הצורך באתנחתא או "הפסקת סיגריה" (ומה עם מי שלא מעשנת?), ומהוות סממן תרבותי. אז למרות שהסיגריות כבר הרבה פחות cool מבשנות החמישים, ועל אף שהנזקים הבריאותיים העצומים שהן גורמות נחשפו וידועים היטב לציבור, עדיין יש מכורות ומכורים רבים.
8.הימורים
לוטו טוטו… וחבריהם. הימורים הם ממכרים מעבר לכל ספק, ובישראל חלקם מותרים בחסות החוק. הימורים ממוטטים אנשים ומפרקים משפחות, והגמילה מהם היא מאוד קשה בגלל מנגנון שנקרא "חיזוק חלקי". בשונה מ"חיזוק מלא", בו התגמול מגיע תמיד עם כל ביצוע פעולה (למשל, אכילה רגשית) ב"חיזוק חלקי" התגמול מגיע רק בחלק מהפעמים בהם בוצעה הפעולה. הימורים הם בעלי חיזוק חלקי קלאסי. ברוב הפעמים ההימור לא יגובה בתגמול כספי, אלה רק לעיתים רחוקות. הלמידה היא: "לא הצלחתי הפעם, אך יתכן ואצליח בפעם הבאה", ולכן קשה מאוד "לשכנע" מהמרים שההימור הוא לא כדאי. לתחושתם, הזכייה היא תמיד ממש מעבר לפינה, גם אם ההפסדים שספגו בדרך כבר מוטטו אותם.
9.סבל
ההתמכרות לסבל או תחושת מסכנות או קורבנות היא התמכרות שיש גמול בצידה, כמו כל התמכרות. לכאורה, מה יוצא לנו מלסבול או להרגיש קורבן? לכאורה אין כאן גמול של ממש. אך זה לא מדויק. יש כאן הזדמנות לזכות בתשומת לב, הפגנת חום מהסביבה הקרובה, וגם בריחה מאחריות בחיים. אם אני קורבן, אז מה שקורה לי הוא לא בשליטתי, ואני יכולה לתרץ את מה שלא מצליח לי בחיים בכך שאין לי שליטה. ההתמכרות לתחושת הקורבנות היא מסוכנת מפני שהיא חוסמת בפני התקדמות והצלחה.
10.אקסטרים
התמכרות לאדרנלין. התמכרות כימית לכל דבר לאדרנלין שמשתחרר בגופינו כאשר אנו עושים פעולות שמביאות אותנו למצב של עוררות מקסימלית. פעולות אלו יכולות להיות קפיצה מגבהים, אך גם סיכונים אחרים כמו נהיגה פרועה בכביש ועוד.
11.משחקי מחשב
בדומה לצפייה בסדרות, גם משחקי מחשב מהווים בריחה מהמציאות אל מציאות אלטרנטיבית, ומשמשים גם כדי להרגיש רגיעה. בשונה מצפייה בסדרות שהיא פאסיבית, כאן השחקנית או השחקן מעורבים בצורה אקטיבית במתרחש במציאות האלטרנטיבית שעל המסך. תחושת המציאות אף מתגברת עם התפתחות הטכנולוגיה של מציאות מדומה, בה התחושה היא של החלפת המציאות ממש.
12.טלפונים חכמים
כולנו אובססיביות קומפולסיביות עם הפרעות קשב וריכוז. מה, לא שמתן לב? ההתעסקות בטלפון החכם היא מעבר לצריכה של תוכן כזה או אחר, ומעבר למעורבות במדיה החברתית כפי שנידון כאן בסעיפים קודמים. הטלפון החכם, מכיוון שהוא נגיש לנו כל-כך, מייצר התנהגות אובססיבית קומפולסיבית הבאה לידי ביטוי ב"בדיקה" של הטלפון. דמיינו סיטואציה חברתית בה יושבות כמה חברות, ומניחות את הטלפונים החכמים על השולחן, כל אחת בקרבתה. לרוב, כל אחת מהנוכחות תרים את הטלפון כדי לבדוק "מה המצב", האם נכנסה הודעה מאפליקציה כזו או אחרת. הבדיקה של הטלפון איננה בעלת מטרה מסויימת, והופכת לפעולה אוטומטית וחסרת מחשבה שהופכת אותנו להיות שבויות של הטלפון הסלולרי.
13.קניות
רכישת מוצרים הפכה מזמן בתרבות המערבית מצורך לבילוי, לעיתים קרובות מדובר בבילוי המרכזי בטיול לחו"ל. "תפנקי את עצמך", אומרת לי חברה טובה. למה היא מתכוונת? תרכשי מוצר כלשהו, ועצם הרכישה והבעלות על המוצר תסב לך עונג. ניתק הקשר בין הצורך לבין המוצר. עצם הקנייה מקושרת לעונג, ויש שאצלן הפכו הקניות לדרך הפחתת לחץ ודאגות. העניין הוא כמובן פרדוקסלי, מפני שלעיתים קרובות הדאגות הן גם כלכליות, ועצם הקנייה של מוצרים שאינם בהכרח דרושים מגבירה את המצוקה בהיבט הזה. אבל לכו תתווכחו עם מנגנוני התגמול של המוח..
14.עבודה
ישראל היא בין המדינות ה"וורקוהוליות" ביותר. נכון, יפן וקוריאה הדרומית מובילות עלינו, אבל הי, תמיד יש לאן לשאוף. מכירה את החברה שעונה על מיילים מהנייד שעה אחרי שיצאה מניתוח, או זה שאשתו ילדה אבל מגיע באותו היום לעבודה? מה באמת גורם להם להתנהגות הזו? כנראה שילוב של הבניה חברתית ("וואו איזו תותחית, חצי מתה אבל שלחה את המצגת") יחד עם תחושת תגמול פנימית חזקה. יתכן שגם תחושת השליטה על מה שמתרחש בעבודה, בניגוד לאזורים אחרים בחיינו בתחומי הבריאות או החיים האישיים, תורמת לתחושה הטובה שמגיעה בעקבות השלמת משימות בעבודה.
15.סוכר
המוח שלנו התפתח אבולוציונית כך שאם יש סוכר זמין, צריך לצרוך אותו. מדוע? כי במהלך ההיסטוריה סוגי המאכלים המכילים סוכר לא היו זמינים בצורה סדירה, כך שאם ציידת-לקטת היתה נתקלת בעץ בננות, היא היתה מנסה לאכול כמה שיותר כדי לספק לעצמה אנרגיה. כיום בחברת השפע בה אנו חיות, מאכלים עתירי סוכר ואנרגיה הם מאוד (מאוד) זמינים. אבל, שינויים ביולוגיים הם איטיים לעין ערוך משינויים תעשיתיים -טכנולוגיים, ולכן המוח שלנו עוד לא הסתגל למצב החדש.
איך תדעי אם את מכורה?
ישנן גורמי התמכרות רבים וזמינים כל-כך סביבנו, מתי תדעי שאת מכורה? כאשר תחושת הwell-being שלך תלויה בצריכה של גורם או גורמים מסויימים בכמות מסויימת, כנראה שאת מכורה או מפתחת התמכרות. איזון ומידתיות הו מילות המפתח. הכלכלה הקפיטליסטית סביבנו בנויה כך שנהיה מכורות, ונצרוך עוד ועוד מוצרים ושירותים שאמורים לספק לנו את הצורך. לכן, סביר מאוד להניח שרובנו מכורות לפחות לאחד הגורמים המוזכרים ברשימה, ויתכן שאף ליותר מאחד.
אם ההתמכרות חוקית, למה שאפסיק?
מה רע בצפייה בסדרות, או בקניות? זה לא עושה רע לאף אחת… זהו, שזה לא מדויק. זה בהחלט עושה רע, בעיקר לך. והדבר העיקרי שאת מפסידה הוא החופש שלך. ברגע שהתחושה הפנימית תלויה בגורמים חיצוניים, גם אנחנו נעשות תלויות. תלות = אובדן החופש. החופש למה? לנהל את עולמך. את הופכת להיות מנוהלת על ידי גורמים חיצוניים שהפכת אותם להיות צרכים שלך, למרות שהם למעשה לא צורך קיומי. וכך את מצרה את התנהלותך בעולם ומכפיפה אותה לצריכה של הגורמים החוקיים לגמרי אליהם התמכרת. וזה נורמלי. נורמלי במובן הזה, שרוב האוכלוסייה של העולם המערבי כנראה מכורה. לא נורמלי, במובן של הבחירה לשעבד את החופש שלך לגורמים האלו. אני יודעת באיזו צד של המשוואה אני מעדיפה להיות. ואת..?
אהבתן את הפוסט? עקבו אחרי בפייסבוק או הרשמו כאן ומבטיחה לעדכן אתכן בפוסטים חדשים:
*הפוסט נכתב בלשון נקבה אך מיועד לנשים, גברים ומגדרים אחרים בצורה שווה.
